אולי שמתם לב שבעונה הזו, עם או בלי קשר לגשם שהגיע או יגיע, איפה שיש קצת מים באדמה- צומחים נבטים. עכשיו תגידו: "דה!!, כאילו ברור…? מים!". נכון נכון, אבל ביולי אוגוסט זה לא קרה, גם לא ליד הטפטפת שעבדה כל יומיים, ולא רק כי היה חם. גם במאי וביוני לא יצאו נבטים. וכל אחד שעובד עם טפטפות בגינה יכול לראות את התופעה הזו.
בעצם, הגשם הוא לא היחיד המפיח חיים. יש כאן תזמון מושלם של מוכנות של עוצמת השמש, אורך היום, הרכב האדמה, חום האוויר ומוכנות הזרע.
וזו מטאפורה נפלאה בעיניי ל…
לפעמים אנחנו מחפשים את המזור למחלתנו או לכאבנו בתרופה/כמיקל/הורמון ש"יסדר את הכל". המחשבה היא שאם לדוגמה חסרה פעילות אסטרוגנית בגוף, אז הוספת ההורמון תסדר את הכל. אבל אולי אחרי שכבר למדנו שיש מחיר ללקיחה בלתי מבוקרת של הורמונים כגון גלולות למניעת היריון, סטריאואידים מונעי דלקת, והזרקת אינסולין, אפשר לבחון גם את הדברים הכתובים הבאים…
עכשיו, מבלי אפילו להגיד גופנפש (שברור שחייבים, אבל נסתדר בלי הפעם). האם המורכבות האינסופית של הגוף נדמית לנו כתואמת את הפשטות של מולקולה אחת?
אולי בעצם כדאי לנו לספק לגוף את שנדרש לו על מנת לייצר את ההורמון בעצמו, לחזק את ספיגת הרכיבים בעיכול הדרושים ליצירת ההורמון , לעזור לגוף להאריך את חיי ההורמון (כי יש בו מנגנונים טבעיים של נטרול ההורמון) ולהיפטר ביעילות מהורמונים "מקולקלים" שעבודתם רק מפריעה, לשפר את קליטת ההורמון על ידי הגברת כמות הקולטנים (רצפטורים) בגוף ורגישותם, להפעיל תגובת שרשרת תקינה ("Biochemical cascade" למי שרוצה את המונח המדעי המדויק) בהתאם לקליטת ההורמון בקולטן. (וכמובן, לבדוק מה קורה בנפש אבל אמרנו שלא נגיד הפעם…)
אז אם נישאר ברמת החומר, הרי שדרושה כאן כמות חומרים פעילים עצומה, לביצוע כל הפעולות הרפואיות הרלוונטיות שהוזכרו! זה נשמע בלתי סביר בעליל, ואף אחד לא ייקח עשרה סוגי תרופות רק כדי לשפר פעילות הורמונלית, עצבית או מטבולית בגוף, נכון? (לצערי, זה לא נכון… הרבה כן לוקחים, פשוט מתחילים בתרופה אחת, ולאט לאט עולים כשמתעורר צורך נוסף. כמו הצפרדע המתבשלת בחלב, למי שמכיר את המטאפורה).
אבל בצמחים זה לא עובד ככה… מעבר לכך שצמחים זו "מעבדה שלמה של חומרים פעילים", שיכולים ליצור מגוון פעילויות רפואיות בו זמנית, יש בצמחים את כוח החיים/חכמת הטבע/נפלאות הבריאה/הנגיעה האלוהית- קראו לזה בשם המועדף עליכם.
וצמח אחד יכול להפחית את פעילות ההורמון כשהוא בעודף, ולהגבירה כשהוא בחוסר (לדוגמה סויה ואסטרוגן, פטריית ריישי ו- TSH, שיח אברהם ופרולקטין וכו'). להפחית ספיגה של סוכר בעיכול ובמקביל לשפר גם את פעילות האינסולין, ולהפחית את התשוקה למתוק (לדוגמה הצמח ג'ימנמה), להגביר פעילות חיסון ובמקביל לייצר פעילות אנטי-ויראלית ישירה (לדוגמה אכינציאה), לפעול כגורם נוגד דלקת על ידי אותו חומר פעיל בדיוק כמו האספירין, אך לטפל באותה עת בתופעות הלוואי להן אספירין גורם (כמו פיליפנדולה וטיפולה בצרבת וכיבי קיבה). , כמו הצמחים האדפטוגניים- לייעל את פעילות בלוטת האדרנל ובמקביל להגביר עמידות לסטרס ולחזק את מערכת החיסון (בעוד שלקיחת ההורמון הרלוונטי- קורטיזון תחליש משמעותית את מערכת החיסון, בין היתר) ועוד ועוד…
הפיסקה האחרונה היא חשובה מידי בכדי לעבור לפיסקה הבאה… מופיע בה תיאור שהמדע היה מגדיר אותו כבלתי אפשרי. ולכן- אנא קראו אותה שוב…
אפשר להגיד שצמחים פועלים כמונו, עם כוח החיים שניתן להם; ובעזרת כוח חיים זה משלימים, בהתאם לאיכויויתהם וסגולותיהם, את כוח החיים שלנו. בכך הם מאפשרים ריפוי במורכבויות שהן לאין שיעור גבוהות יותר מזו של מולקולה אחת, ואפילו אם זו מולקולה "טבעית" שזוקקה מתוך צמח.
אף על-פי שניתן לראות שבצמחים הריפוי הוא קרוב יותר ל"שלם", יש לזכור שגם הוא מושג בעזרת שילוב מושכל של צמחי מרפא ביחסי גומלין נכונים והסתכלות על אינטגרציה מורכבת, בהתאמה אישית לאדם ולבעיה, ובהתייחסות ל"שלם" האמיתי- גופנפשרוח… אופס! בכל זאת אמרתי בסוף גופנפש. (-:
