תפריט

מעי רגיז, הסרוטונין שבמעיים, וצמחי המרפא

הקשר הכושל

כאבי בטן, נפיחויות, עצירות, שלשולים או עצירות/שלשולים, גזים, גיהוקים, בחילות, חוסר תיאבון, תחושת חוסר התרוקנות ועוד… הם כולם חלק אופציונלי של הסיפור המעיק הזה שנקרא סינדרום המעי הרגיז (IBS). בעצם ההגדרה הרחבה של הסינדרום תתאים לכל תסמיני הבטן האפשריים. ומה שמאפיין אותה בעיקר, זה שהאבחנה נעשית לאחר שנשללה כל מחלת מעיים אחרת (זיהומית, דלקתית, אנטומית וכו'). כלומר, זוהי מחלה שאין לה ממצאים רפואיים נמדדים או נצפים מעבר לתלונות החולה. ואפשר להבין כבר מראש שיש כאן איזה פער בין הסבל של החולה להכרה מצד הגורמים הרפואיים. לכאורה, עוד מחלה שהיא בראש… ואולי בגלל זה היא כל כך נפוצה בקליניקות לרפואה משלימה.

ובאמת, אין מה להכחיש. הסינדרום הזה תלוי קשר גופנפש הדוק. מתח, לחץ, חרדה וכו' אכן מצויים בקשר ישיר להופעה או להחמרה בסימפטומים אצל מרבית הסובלים מהסינדרום (ואני בכוונה לא משתמש במונח "חולים במחלה" שמעלה אסוציאציה של חוסר מוצא). רוב הסובלים מהסינדרום הם נשים, וברבים מהן גם  יש קשר בין החרפת הסימפטומים להופעת הווסת. מין מצב כזה שקשור בכל והכל קשור בו…

אז האוטומט במצב הזה הוא להבין שלחץ (A) הוא הסיבה לתופעה (B), ולהשתמש בקשר הישן והטוב:

 

אבל רגע… האם לפעמים מופיעים מתחים בחיי הסובלים מהסינדרום ללא החמרה בתופעות? לחלוטין כן!!

והאם לפעמים יש החמרה בתופעות בלי שקדמו לכך מתחים, ואולי אפילו יש החמרה ברגעים ממש טובים? לחלוטין כן!!

אם כך, הקשר הסיבתי הזה מצומצם מידי. הוא חסר. כשזה נוח אז הוא ההסבר, וכשזה לא מסתדר- אז מתעלמים/מזניחים. כך מאז ומתמיד נולדו טעויות במחקר המדעי. אבל אולי יש קשר מורכב יותר… אולי יש גורם נוסף שאחראי גם על הופעת המתח הרגשי וגם על המצוקה בעיכול, ומבלבל אותנו כך שנחשוב שהמתח הרגשי הוא הגורם למצוקה בעיכול. אולי בעצם הקשר הוא כזה…?

אם כך, מיהו C…?

התשובה לכך מורכבת, ואינה מתאימה להיקף המאמר הזה. אבל הידיעה שיש גורם C במשוואה מבהירה שיש כאן מורכבות שהיא מעבר לטיפול סימפטומטי בתרחישי העיכול, או בסדנה לניהול מתחים. בכל אופן, הנה כן פרט מעניין להקשר בין המתח לעיכול- הסרוטונין.

סרוטונין

רובנו מכירים את הסרוטונין  בתור "ההורמון השמח", למרות שהוא בכלל לא הורמון, אלא מוליך עצבי. מה שנקרא נוירוטרנסמיטור. מולקולה המופרשת מתאי עצב ונקשרת לקולטנים (רצפטורים) בתא המטרה. הסרוטונין התפרסמה בעיקר לאור הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס ופרוזק אשר מגבירות את ביטויו של הסרוטונין וכך גורמות לשיפור במצב רוח, הפחתת חרדה, והקלה בדיכאון. מה שרובינו פחות מכירים זה את העובדה ש 95%-90% מהסרוטונין מיוצרים ומצויים במעיים. ויש לו תפקיד חשוב בוויסות הפריסטלטיקה – התנועה הגלית של המעיים. למעשה היום כבר ידוע שלאורך המעי מצויה המערכת העצבית המפותחת ביותר אחרי המוח, והיא חשה את העולם הפנימי של המעיים ואת תכולתם. לא בכדי זכתה בספרות המדעית לכינוי- "המוח השני".

המונח "תחושת בטן" אינו עוד קלישאה אלא אמת לאמיתה. ולא צריך להיות בראייה רוחנית או הוליסטית כדי להכיר באופן אישי וברור את ההשפעה של החוויה הרגשית על תחושת המעיים, אופי היציאות וטיב העיכול.

להרגיש טוב! התחלה טובה לעיכול טוב. אבל ממש לא כל התמונה

יאללה, דבר ת'כלס! צמחים, תוספים ועוד….

דווקא ברמה הביתית יש איך לעזור לסינדרום גם בלי להיכנס לשורש הבעיה. זאת אומרת להקל על הסימפטומים. לא כל צמחי המרפא מתאימים לחליטות, וחלקם הגדול גם מצריך התאמה מקצועית. לכן ערכתי לכם כאן רשימה של צמחי חליטה פשוטים, זמינים, מוכרים, טעימים ויעילים. 3-4 צמחים בחליטה זה בחלט מספיק. תוכלו לבנות לכם את ההרכב בהתאם לתסמין/תסמינים המרכזי/ים שלכם. ולהכין חליטה רפואית לפי המדריך בקישור.

לכל המקרים כמעט: אם מדובר בחליטה ביתית פשוטה אז בהחלט ניתן למצוא נחמה לכל תסמיני הבטן בפרחי קמומיל. צמח זה הוא ברירת המחדל. "צמח ציר" בחליטת הצמחים. כמעט תמיד יתאים.  גם לכאבי הבטן, גם לשלשול, גם לעצירות, גם לגזים, גם לבחילות, וגם להרגעה. אבל יש לזכור שהאיכות של תיונים נמוכה מאוד, והם אינם יעילים באמת לעניין. גם קמומיל בשקית מבתי הטבע בעייתי  מכיוון שפרחי קמומיל צריכים קירור! קנו רק ממקומות שאתם יודעים ששומרים את פרחי הקמומיל במקרר.

למקרי השלשול: רצוי להוסיף לחליטה צמחים כגון מרווה, פיליפנדולה, הל וקינמון.

מרווה משולשת- צמח נוגד עווית, מטפל בשלשול ובגזים

למקרי העצירות: להוסיף לחליטה צמחים מרככים כמו חוטמית ונטופית, ליקוריץ ולשתות השרייה קרה של זרעי פשתן. וצמחים מרים כמו לענה (שיבה). עוד על עצירות במאמר הזה

למקרי גזים ועוויתות מעיים: להוסיף הל, שומר, מליסה, פרחי לוונדר, זוטה

לבחילות: ג'ינג'ר, הל, קליפת מנדרינה

לתקיעות מזון: ממריצי קיבה כמו ג'ינג'ר, שיבה, הל.

תוספים לכל המקרים: פרוביוטיקה איכותית. אני עובד עם מגהפרוביוטיק 50 ביליון של גרמזה. יש עוד טובות בשוק.

תוספים למצבי השלשול: גלוטמין- באבקה. כף ליום. כמה מגעיל- ככה יעיל!

תזונה: מאוד תלויה בסוג ה- IBS, ובאבחון האנרגטי שלו. לא ניכנס לזה כאן… אבל רוב האנשים יודעים לפחות על כמה דברים שלא טובים להם, וההימנעות מהם היא כמובן הכרחית. בד"כ הורדת חיטה, מוצרי חלב, ארוחות כבדות, ארוחות ליליות ועוד היא הבסיס של הבסיס להתאמות הנחוצות. וגם כאן יש המלצות תזונתיות שיתאימו לכל מצבי ה- IBS. אפשר לקרוא עליהן כאן

פרחי לוונדר- צמח תרבותי נפוץ ומתאים להשריות שמן
פרחי לוונדר- צמח תרבותי נפוץ. נוגד עווית, מרגיע וסופח גזים

ונחזור לראיית העל

מערכת העיכול היא שער הכניסה. היא מתחילה את תהליך הפיכת האוכל שאנחנו אוכלים להיות אנו-עצמנו. הלחם, המג'דרה והסלט של אתמול הוא היום חלק ממאיתנו. חלק מתאי הגוף, מהדם ומהאיברים. מהנשימה, מהמחשבה ומהרגשות. זה החיבור שלנו לשרשרת המזון, למארג החיים, לאמא אדמה. כשקשר ההזנה לקוי, גם אם התזונה טובה (נניח שיש דבר כוללני כזה), אז יש בעיה. מחוסר נוחות ועד חוסרים תזונתיים. ואז החסרים התזונתיים וחוסר הנוחות משפיעים בעצמם על מצב הרוח. והחשש לאכול משהו שיתקע את העיכול משפיע בעצמו על החרדה ועל הזרימה החופשית. בקיצור, הקשר גופנפש הוא גם הפוך כמובן. העיכול משפיע בעצמו גם על המצב הרגשי, וגם זה כבר אמיתה מקובלת בעולם המחקר המדעי.

ושוב להתחלה…. ההבנה שיש גורם C מתחת לקשר גופנפש (A↔B) היא המפתח לריפוי. היא פותחת רובד עבודה נוסף ועמוק. ואם A זה נפש ו B זה גוף, מהו C לדעתכם?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מאמרים - הספריה של הידע וחכמת הצמחים

לחצו על התמונה המתאימה למעלה, לקריאת סדרת המאמרים שמעניינת אתכם.