רקיחה טבעית- מדריך להשריית צמחים בשמן

אחת הרקיחות הפשוטות ביותר, השימושיות והישימות היא רקיחת שמני תשרית. שמני תשרית הם שמנים בהם הושרו צמחי מרפא המכילים חומרים פעילים מסיסי שמן. הם משמשים לשימוש חיצוני במצבים שונים, כתלות בסגולות הצמח שהושרה. פוסט זה לא יעסוק בתכונות המרפא של הצמחים, אלא בפרקטיקה להכנת שמן תשרית ברמה הביתית בעזרת אמצעים בסיסיים וזמינים לכול.

כל שנדרש הוא:

  • צנצנת זכוכית
  • שמן זית איכותי (אפשר גם שקדים, אך אין הכרח)
  • כירה חשמלית או כירת גז בעלת להבה קטנה
  • גרב שחורה
  • חיתול בד
  • בקבוקון זכוכית כהה
  • צמח מרפא אחד שהכרתם את תכונותיו, את סגולותיו ואת תופעות הלוואי האפשריות

צמחים הנהוגים בעניין זה:  קלנדולה, קמומיל, לוונדר, פיגם (רק אם קראתם את האזהרות), פלפל חריף (כנ"ל), ארניקה, רוזמרין, אזוב ועוד, בהתאם לתכונות המרפא המבוקשות. ניתן למצות צמח טרי או יבש. היתרון ביבשים הוא עמידות השמן בפני התעפשות, היתרון בטריים הוא הטריות כמובן והימצאותם של השמנים הנדיפים. אני נוטה להעדיף את הטריים, למעט קלנדולה ופלפל חריף.

יש לתכנן גודל צנצנת בהתאם לכמות הצמח. על הצנצנת להיות מלאה עד שפתה בצמח דחוס. אין להשאיר מקום לאוויר בכדי למנוע חמצון. קחו בחשבון שנפח הצמח יקטן פי 3 ומעלה בעת הדחיסה.

רוזמרין- צמח נוי נפוץ זה הוא אחד מצמחי המרפא המופלאים. ניתן לבצע גם השריה בשמן.

רוזמרין- צמח נוי נפוץ זה הוא אחד מצמחי המרפא המופלאים. ניתן לבצע גם השריה בשמן.

 

 

וכך עושים…

  1. ממלאים שליש מנפח הצנצנת בשמן הזית.
  2. קוצצים את הצמח. מוסיפים אותו לצנצנת וממשיכים לדחוס עוד צמח קצוץ ככל האפשר.
  3. ממלאים בשמן זית עד לשפת הצנצנת. סוגרים היטב את המכסה.
  4. מניחים את הצנצנת בסיר עם מים כמעט עד קו מכסה הצנצנת. מחממים על כירה חשמלית או על אש קטנה מאוד. בשעה הראשונה משגיחים שהטמפרטורה בסיר לא עולה מעל 60 מעלות. אם אין מדחום ניתן להשתמש ב"כלל האצבע": כל עוד ניתן להכניס אצבע זה בסדר. (-:
  5. אחרי שייצבתם את החימום על טמפרטורה קבועה, משאירים ל- 24 שעות. אם אתם חוששים להשאיר בלילה, ניתן לחלק לפרקי זמן שיחד יהוו 24 שעות. בכל מקרה, יש להוסיף מים לסיר מידי כמה שעות.
  6. מוציאים את הצנצנת מהסיר ומניחים לה להתקרר. סביר שחלק מהשמן "גלש" מהצנצנת בעת חימומו, ולכן מוסיפים שוב שמן זית עד לשפת הצנצנת וסוגרים היטב. אם יש צמחים נוספים שאתם משרים באותו זמן (בצנצנות אחרות כמובן), אז כדאי להדביק על כל צנצנת מדבקה עליה מצוין בטוש שחור עבה שם הצמח, סוג השמן ותאריך ההשריה.
  7. עוטפים בגרב שחורה. בקיץ משאירים בחוץ במקום שמקבל שמש בכל שעות הבוקר, אך לא כל היום. בחורף משאירים בחלון הפונה דרומה, או ליד האח. זאת במשך חודשיים.
  8. לאחר חודשיים מסננים את התשרית דרך חיתול בד לבן. את השמן המסתנן אוספים בכלי רחב שוליים (סיר לדוגמה. בקבוק זה לא רעיון טוב בשלב זה). מניחים לכל החומר המוצק להישפך אל תוך חיתול הבד, ואז סוחטים היטב בתנועת סיבוב ללא פשרות מעל הכלי רחב השוליים. את שאריות החומר המוצק מחזירים בהודיה לאדמה דרך מיכל הקומפוסט.
  9. את השמן שסונן מעבירים לבקבוקון זכוכית כהה (כדאי להשתמש במשפך), עם מדבקה המפרטת את שם הצמח, סוג השמן ותאריך הסחיטה. רצוי כי הבקבוק יהיה בנפח הנוזל, ושלא יישאר מקום רב לאוויר.
  10. את הבקבוק מאחסנים במקום קריר וחשוך. התוקף הוא לפחות שנה. במיצוי ואחזקה נכונים, השמן יחזיק גם שנתיים ויותר.

זהו, ארוך על הנייר, קצר במעשה. אחרי שתעשו זאת תבינו כמה זה פשוט. חשוב לזכור לא להיות פדנט. זה לא תורם דבר. כך לדוגמה, אם אין לכם אח, הסתפקו בחלון דרומי. אם אין זמן לחימום בכירה- הסתפקו בחודשיים בשמש, אם אין בקבוק כהה (דווקא יש בבתי מרקחת), גם בקבוק זכוכית בהירה שמושאר בארון חשוך יעשה את העבודה. אם אין חיתול בד- אפשר גם חולצת טריקו לבנה מכובסת. בהצלחה ולבריאות!