3 דברים שהופכים ארוחה לבריאה יותר ולטעימה יותר (חובה בכל ספר מתכונים)

התפיסה המדעית המטריאליסטית צבעה הכל בחיינו בחשיבה כמותית. למרות שכל התפיסה הזו כבר נסתרה על ידי חזית המדע החדש בעצמו- האמונות שנולדו ממנה דאז הן בעלות שורשים עמוקים ביותר. הן יטענו שהמצב הרגשי שלנו נגרם בגלל חוסר איזון כימיקלים (האם שקלנו שאולי בדיוק ההפך הוא הנכון), שמחלה נגרמת בגלל אותו שינוי כימי או פיסי שנראה בעין, בבדיקות הדם או ב-CT, ושהאוכל שאנחנו אוכלים מזין אותנו בחומרי ההזנה המצויים בו, או באלה שהגוף יודע ליצור מתוכו. בקיצור:

אוכל = דלק +שמן מנוע + עוד כמה תוספים לשיפור הביצועים…

אבל זה לא נכון. ואיפה זה ברור לנו (וגם מוכח מדעית)- כשאנחנו מסתכלים על ההנקה ומשמעותה לחיי התינוק. כבר הוכח שהנקה מעניקה מעבר לחומרי ההזנה גם נוגדנים, מחזקת את מערכת החיסון, מונעת אלרגיות, משפיעה הורמונלית (למשל ע"י ההורמון פרולקטין שמשרה רוגע על התינוק), ובעיקר בעלת משמעות רגשית מעצם החיבור בין האם לתינוק שמייצר קירבה, ביטחון, חום ומגע. מופלאה היא גם הדינמיות של חלב האם, כאשר הרכב החלב עצמו משתנה בהתאם לצרכיו והתפתחותו של התינוק (מצד שני- אין זה מפתיע, שהרי הדינמיות היא יסודם של כל החיים).

הנקה והענקה

הנקה והענקה תוצרת אמא טבע

אז תגידו: "אוקיי, הרפואה המדעית היא קצת מקובעת, אבל התפיסות של ה"רפואה המשלימה" משלימות את התמונה. אולם,  למעשה התפיסה המדעית-חומרית חולשת גם בגישות טיפוליות רבות של הרפואה הטבעית או המשלימה. תזונה נכנסה לתובנות המדעיות של האדם ככלי מוכח לשיפור הבריאות. מכיוון שאנחנו רוקדים על פי חלילו של מדע חומרי שחוקר פרמטרים מדידים (כלומר דברים שניתן למדוד), אז כמובן שהמסקנה היא שיש מאכלים טובים (כלומר הפחיתו תחלואה או שיפרו איכות חיים בניסויים) ויש מאכלים רעים (שעשו ההפך).

יש אמירה ידועה ש"מאכל" זה ראשי תיבות של: "מה, איך, כמה ולמה", כלומר משמעות האוכל ניתנת על ידי מהותו, אופן אכילתו, הכמות שנאכלה והכוונה שבאכילה. אפשר להגיד שבהנחיות התזוניתיות של הרפואה הטבעית השלטת והנפוצה- אנחנו בעיקר מתמקדים ב"מה". אז אנחנו מידיינים על איזו תזונה היא הבריאה ביותר, מיהו הסופר-הפוד הנחשק, ומה לאכול כדי להיות עוד יותר בריא ועוד יותר בריא. זה הרי "הכל שאלה כימית".

מזונות שזכו להיחשב בריאים

מזונות שזכו להיחשב בריאים

עכשיו, כן… ברור. תזונה מלאה, מאוזנת, מסודרת, מגוונת, טרייה, אורגנית ונטולת רכיבים תעשייתיים היא רכיב שבהחלט מקדם בריאות. אבל זה רק רגל אחת של השולחן בעל ארבע הרגליים. נניח שהנטורופתית המליצה על ארוחת צהריים קינואה, עדשים וסלט עם ירקות אורגנים בחמישה צבעים. ונניח שאתם המטופל ומילאתם אחר ההוראות כי אתם רוצים להיות בריאים, להפחית כולסטרול, למנוע סכרת ואולי אפילו להרזות (כי שמעתם שמה שבריא- מרזה). אז רצתם לאוטו מהישיבה והוצאתם את הקופסה עם האוכל, ותוך כדי נהיגה אכלתם (כי מיהרתם לפגישה חשובה). בדרך כמובן צלצל הטלפון ללא הפסקה, עניתם תוך כדי שאתם לועסים בחופזה בהפסקות שהתאפשרו בין השיחות. אחת השיחות נורא הכעיסה אתכם וכבר התחילה מריבה קולנית שהעלתה את חמתכם. בערב פתאום יופיע לו איזה שלשול, ואתם תגידו שחטפתם איזה וירוס, אולי שהעדשים לא היו לכם טובים.

לעומת זאת, יכול להיות שלא קראתם או לא התחברתם לכל המאמרים העדכניים והדעות בתחום התזונה. אז יש לכם פיתה לבנה עם פלאפל וציפס ועוגת שוקולד לקינוח. אבל אתם לא אוכלים אותם לבד. לידכם יש בני משפחה אהובים או כמה מחבריכם הטובים ביותר. את הארוחה המשותפת אתם אוכלים בחיק הטבע, או אפילו פשוט בחצר תחת קרניה החמימות של שמש מרץ לאחר כמה ימי גשם. יש אהבה באוויר, ורגע לפני שפצחתם בסעודתכם- עצרתם רגע. הודיתם לאמא אדמה על שפע המזון שלפניכם. הודיתם על היותכם בעלי זכות בעולם שמזונכם זמין ונגיש בכל עת. הודיתם על המים הזכים,על השמש שנתנה את כוח החיים לצמחים שבנדיבותם חלקו אותו אתכם, ולא שכחו לעבד אותו באופן שגם יהיה מזין וגם יהיה טעים. עצמתם עיניים והרגשתם את הטעמים הראשונים של הביס הראשון, ונאנחתם: "אההה, טעים!". סיימתם את הארוחה קצת לפני שהתמלאתם, אבל נשארתם לשבת כמה זמן אחרי שהסתיימה הארוחה. למחרת בבוקר פתחתם את היום בקקי מהאגדות. (:

אז איזו ארוחה הייתה טובה יותר לגוף? הקינואה או הפיתה הלבנה…?

אוכלים יחד בטבע- חוג שומרי הגן. ההורים לא מבינים איך פתאום הילד שלהם אוהב לאכול הכל

אוכלים יחד בטבע- חוג שומרי הגן. ההורים לא מבינים איך פתאום הילד שלהם אוהב לאכול הכל

 

אם כך… מהם 3 הדברים שהופכים ארוחה לבריאה ולטעימה? (כן, כן- יש עוד דברים, להכין את האוכל באהבה וכו'… אבל זה כבר מוכר דיו)

לאכול בחיק הטבע או פשוט באוויר הפתוח (אפילו לפתוח חלון יעשה הבדל משמעותי).

לאכול ארוחות משותפות באווירה נעימה

להגיד תודה על האוכל.

כי לא רק מולקולות החומר מזינות את גופכם בשעת האוכל, הן רק אלה שהמדע יודע למדוד. היו מודעים לאנרגיה שלכם וסביבכם בזמן הארוחה, ודעו לשנות אותה כשמגיעה העת לסעוד את נפשותיכם.

אז זה לא מוכח מדעית, אבל… חוש הטעם שלכם (שהוא כלי התקשורת שלכם עם מערכת העיכול וצרכי הגוף) יספר לכם שהארוחה הזו הייתה לכם טובה מעין כמותה.

וציטוט לסיום מאת ניקולה טסלה, הפיסיקאי הדגול:

If you want to find the secrets of the universe, think in terms of"

energy, frequency and vibration."