עצי מרפא מופלאים

יש הרבה עצי מרפא מקובלים וידועים בשימוש המודרני בצמחי מרפא: עלי הזית, קליפת אלון, פירות החרוב, קליפת האשחר, פרחי העוזרר ופירותיו, פירות הברוש, קליפת הערבה,  ועוד…

אבל יש רפואת עצים אחת גבוהה יותר ומעמיקה יותר. אפשר להתחבר אליה עם דימיון קל: דמיינו עצמכם בשדה רחב מתפרש על פני גבעות ועמקים. ואז אתם עוצמים עיניים לרגע; וכשאתם פותחים, אותו שטח בדיוק מתכסה עצים ממגוון סוגים, גדלים וגילאים- יער טבעי. ואתם חווים את השינוי בגופכם ובלבכם: ראשית, השמש לא מכה בראשכם ומסנוורת את עיניכם. אבל אתם גם מרגישים מכונסים יותר, אסופים יותר, מחוברים יותר לאדמה ופחות לאופק. מרגישים אולי קצת יותר מסתורין (ואפילו פחד קל, אם לא רגילים); ומצד שני ניראה פתאום הרבה יותר הגיוני לשבת בנינוחות על האדמה, אולי להדליק את האש ולהעביר ערב בחברת חברים. זוהי טעימה מרפואת העצים, שאני מניח כי לפחות במידה מסוימת, לרובינו החושים והדמיון בהחלט מזהים את התיאור כדבר מוכר.

היער... השראה שלא ניתן באמת לתאר במילים

היער… השראה שלא ניתן באמת לתאר במילים

אז מה זה הריפוי הזה? בעצם, יש לאפקט הזה שורשים עמוקים, תרתי משמע. מבחינה מדעית, הרי שהעץ קולט אנרגיית אור מן השמש, ובעזרת פיגמנטים כמו כלורופיל ואחרים ממיר אותה לאנרגיה כימית המשמשת אותו לבניית סוכרים. פטוטסינתיזה… זה ההבדל בין הצמחים (או ה"יצרנים" כמונח המדעי-אקולוגי) לבין בעלי החיים (או ה"צרכנים" כמונח המדעי-אקולוגי). בהמשך- כמו גם כל בעלי החיים והאורגניזמים על פני הפלנטה, מהסוכרים הוא מייצר בעזרת אנזימים ומסלולים ביוכימיים מורכבים את כל חלקיו ורכיביו (בנייה או אנאבוליזם), או "שורף" בתהליך הנשימה התאית לייצור אנרגיה זמינה לכל תא (פירוק או קטבוליזם).

פוטוסיתיזה הינה המקור הבלעדי כמעט לחמצן באטמוספירה; ולכן כריתת יערות הגשם הפכה לנושא מאיים כל כך. הלימודים של כל אלה עם כל הפירוט, ההרחבה והעמקה לאורך מסלול אקדמי רב שנים. היו בהחלט מרתקים ומעוררי השראה. אך במדע "הטהור" (=המדע היבש) זה הותיר את העצים, האצות והצמחים כ"בסיס פירמידת המזון", תפקיד אקולוגי חשוב ותו לא… אבל מאז עשיתי מסלולי לימודים א-אקדמיים מרתקים עוד יותר (שומרי הגן, צמחי מרפא, ושנים של תרגול ביער עם הילדים בחוג או לבד בליקוט ובהשראה). ועכשיו אני מזמין אתכם להסכים לשמוע פרשנות אחרת על בסיס אותה הבנה מדעית. וכל מה שאני כותב כאן שאינו תובנה רוחנית- הינו הסכמה מדעית טריוויאלית. אך כל מה שהוא בגדר תובנה רוחנית, אינו תובנה שהיא נחלתי שלי בלבד, אלא גם מופיע בתובנות אנשי טבע ורוח ברחבי תבל.

ובכן, אור השמש המגיע אל כדור הארץ הוא מקור החיים. כל מה שאנחנו אוכלים, בין אם אנחנו טבעוניים או פליאוליתיים- מקורו באור השמש. כל אש שאנחנו מבעירים- מקורה בשמש, שהרי העצים, הנפט ותוצריו הם כולם ריכוז חומרי דחוס של אותה אנרגיית אור המגיעה מהשמש (נפט הוא שריד ליערות טרופיים עתיקים). כך, כמעט כל האנרגיה שמשמשת את האדם מקורה בשמש, אפילו טורבינות רוח או גלים (השמש היא המניעה את הרוח, הרוח היא המניעה את הגלים). אפילו גלגל במורד המפל- כי הרי אנרגיית השמש היא זו שהעלתה את המים לגובה מלכתחילה. ולכן נאמר יש רק אש אחת! כי כל אש היא למעשה הצתה מחדש, שימוש מחודש במאגרים של אור השמש שנשמר בחומר!

אש אחת- כל אש היא ניצול מחדש של אנרגיית שמש שנאגרה בחומר

אש אחת- כל אש היא ניצול מחדש של אנרגיית שמש שנאגרה בחומר

אז אור השמש הוא מקור החיים! (כמובן שגם מים, אדמה ואוויר), אבל אנחנו לא יכולים להכיל אותו. אפילו עם כובע טרקים מקצועי וביגוד חוסם קרינה, אוורירי ונושם, אחרי שעה בשמש יולי- אנחנו סחוטים. ואפילו אם נצטנן במי הים- אנחנו חוזרים מותשים מחשיפה ממושכת לשמש. אור השמש מזין אותנו רק במידת חשיפה סבירה (ויטמין D, איזון רמות סרוטונין ובכלל- שמחת חיים), אבל אנחנו לא בנויים לעמוד בו, ואנחנו לא אמורים להכיל אותו לאורך זמן. יש מי שזהו תפקידו על האדמה הזו- אלו העצים. "ברוש לבדו איתן, לו רק אוכל ואלמד את דרכו של עץ אחד."

עכשיו אם אתם אתאיסטיים מטבעכם- אתם אולי תתקשו להסכים לכך שהאור הזה הוא אור הבורא (אלוהים, רוח גדולה, הווייה, בריאה גדולה, תבונה אלוהית, כוח עליון, האור הגדול, האחד, האחדות… קראו לזה איך שאתם רוצים). זהו אור מקיים חיים שמוקרן לעברינו בדיוק במידה הנכונה כדי שיתאפשרו החיים, ולא ההפך (כמו שיגיד המדע "הטהור"- שהתפתחו חיים על פני כדור הארץ באופן שיתאים למידת השמש הקיימת).

הופה! הפלתי פצצה?? אז אם איבדתי אתכם כאן- להתראווווות… או שאולי חכו רגע! ובדקו אם יש פתח צר דרכו תוכלו לבחון עוד את הדברים. זה שווה. זהו פרי מחקר דקדקני, לא פחות מהמחקר המדעי שערכתי בתואר השני- אשר יושב מאז באיזו מגירה בבוידעם. אני לא בנאדם דתי. רק מתבונן בטבע ובעצמי. האש היער והילדים לימדו אותי יותר מ-6 שנים באקדמיה. 6 שנים אני ביער עם הילדים, 6 שנים מלקט את צמחי המרפא ומטפל במגוון מחלות. ואלו הן תובנות משמעותיות הרבה יותר מזו שהקנתה לי האקדמיה.

לא אדם דתי- אדם מתבונן... האש היער והילדים לימדו אותי יותר מ-6 שנים באקדמיה

לא אדם דתי- אדם מתבונן בטבע ובעצמי… האש היער והילדים לימדו אותי יותר מ-6 שנים באקדמיה

אז אנחנו לא יכולים להכיל את אור האלוהים הזה באופן ישיר, אבל מי כן יכול? נכון- העצים! (וכמובן כל הצמחים והאצות). לכן התפקיד של העצים (והצמחים והאצות) בפלנטה הזו- להוריד את האור לאדמה, ולהפוך אותו לאנרגיה דחוסה הקרויה בפי המדע הישן -חומר, באופן שיתר תצורות החיים יוכלו להכיל זאת ולהתקיים ממנו. במדע החדש, דרך אגב, זה המבוסס על פיסיקת הקוונטים- גם החומר הוא סוג של אנרגיה.

אור- מקור החיים עלי האדמות

אור- מקור החיים עלי האדמות

בקיצור חברים, עצים הם ישויות אור!!! זהו תפקידם בבריאה האלוהית.

ולא בכך הסתפק הבורא כשנתן לעצים את תפקידם. שהרי אז העץ גם מעלה מים מעומק האדמה ומוציא אותם לאוויר כלחות בתהליך הנקרא דיות או טרנספירציה (וזו הסיבה לכך שקריר יותר בקרבת פרדסים, מטעים ויערות). לחות זו קשורה בעצמה למשטר הגשמים- ולכן עצים מעודדים גשם ומגבירים משקעים באזורם. כמובן שבתהליך העלאת המים גם מסופקים מים לבעלי החיים הניזונים מעלי העץ ומפרותיו (וכך חיות צמחוניות רבות יכולות לחיות ללא מים בכלל).

יער- המסתורין והקסם

יער- המסתורין והקסם

אז נסכם רגע- יש לנו "המצאה" שעובדת על אנרגיה סולארית, היא מספקת מזון, מחסה, כלים ומרפא, מעלה את זמינות המים באיזור, מפחיתה ריכוז של גזי חממה ואחראית כמעט בלעדית על נוכחות החמצן באוויר. גאונות! וכל המידע המופלא הזה והרכיבים הדרושים להגשמתו בעולם "כתוב" בזרע שגודלו נע בין גרגר חול לגלעין אבוקדו. אבל זה כבר קסם אחר.

האינדיאנים ועמים אחרים היו מודעים לעליונות הרוחנית הזו של העצים וכינו אותם האנשים העומדים (Standing men), וגם בספר דברים נכתב: "לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר". חכמי הטאואיזם הסיני הבחינו שלעץ היכולת הטרנספורמטיבית המופלאה להמיר לא רק CO2 לחמצן, ואנרגיית אור לחומר, אלא גם אנרגיה שלילית לאנרגיה חיובית (ולא צריך את הטאו שיגיד לכם, אתם כבר הגעתם למסקנה הזו בשהותכם ביער או בדמיון של המעבר מהשדה ליער). רק שחכמי טאו פיתחו טכניקות של ממש לעבודה ריפוי באמצעות האנרגיה של העצים.

לכאורה, כשנביט בעץ- נראה משהו די קווי. אך העץ הוא "המצאה" שלא רק מעלה מים מהאדמה אלא גם מנקזת מים אל השורשים, וככזו- השורשים משתרעים באופן בולט בעיקר אל עבר גבולות נוף העץ- בדיוק היכן שמסתיימים הענפים וזולגות מרבית טיפות הגשם שזרמו לאורך הענף. אפשר לראות שכשאנחנו באים תחת צילו של עץ, אנחנו  למעשה נכנסים אל תוך מרחב כדורי שמעלה מים מתחתית הכדור החוצה אל המעטפת, ובו זמנית אוסף אנרגיה מהמעטפת אל התחתית.

 

נוף העץ ושורשיו

נוף העץ ושורשיו

 

לפיכך, כשאנחנו באים תחת עץ- אנחנו באים אל תוך כדור שהוא ישות אור ומים, ומיד אנחנו מושפעים מהתנועה האנרגטית הזו. אותה תנועה אנרגטית היא ישות שנועדנו לחיות לצידה. לא כביקור חטף וארעי, ובטח לא בשומר מסך של יער על הדסקטופ. ושאני אומר נועדנו אני לא מתכוון לערכים, אלא לאיך עברו על המין האנושי 99.999% משנותיו על הכדור. האדם תמיד חי לצד המים, ולצד המים תמיד חיו העצים. זהו קשר עתיק בין שתי צורות חיים מופלאות רוחנית ופיזיולוגית. כמו ברית סימביוטית שנכרתה בימי קדם, לפני עידן ועידנים. והרבה מהריפוי, בין אם זה פסוריאזיס, אסטמה, מיגרנות, כאב וסת או whatever יכול להתחיל בהקשבה לברית הזו והתאמת החיים כך שהקשר הזה יתקיים בחיינו, ויתקיים לעתים קרובות.

על עץ הערבה, המים, בתי ואני- רגעים אלה הם הריפוי הגבוה ביותר שחש גופי

על עץ הערבה, המים, בתי ואני- רגעים אלה הם הריפוי הגבוה ביותר שחש גופי