על העבודה שלי במעבדת הצמחים הביתית

התפיסות המתוארות בפסקה הקודמת אודות החיבור הקדום לצמחים והיתרון בשימוש צמחי המרפא המקומיים הובילו אותי לעבוד קרוב ככל האפשר לצמחים- להקים מתחת לביתי את מעבדת הצמחים הפרטית אשר משרתת את הקליניקה הטיפולית הצמודה לה. כך, את צמחי המרפא המקומיים אני מלקט בר ומכין מהם את התמציות בעודם טריים (דבר ייחודי ברפואת הצמחים המודרנית, שכן ייבוש הצמחים הכרחי לניוד ולמסחר). את אלה שאינם גדלים בר בארץ אני קונה מחוות "על-עלים" שבגליל, ומהם מכין תמציות מרוכזות ואיכותיות. המיצוי נעשה כהשריה ממושכת במדיום נוזלי- לרוב בריכוזים משתנים של אלכוהול, ואז עובר סחיטה מאסיבית תחת לחץ של 10 טון. הנוזל המסונן נקרא טינקטורה, והיא מכילה את מגוון החומרים הפעילים של הצמח. בנוכחות האלכוהול משתמרת הטינקטורה לאורך זמן גם ללא קירור, ונספגת באופן הטוב ביותר במערכת העיכול.

העברת צמחים שהושרו אל סחיטה תחת לחץ

העברת צמחים שהושרו אל סחיטה תחת לחץ

במפעל המתמשך של בניית המעבדה רקחתי למעלה מ- 120 טינקטורות מצמחי מרפא שונים, ואני ממשיך כמובן בעבודה המתמדת לשימור המלאי. כשמטופל מגיע לקליניקה הוא עובר תשאול ואבחון, ולפיהם אני גוזר את אסטרטגיית הטיפול ובונה את פורמולת הצמחים הייחודית לו (פורמולת צמחים היא הרכבת מספר טינקטורות לכדי תערובת אחת). וכך בסיום המפגש- אני מכין לו את הפורמולה, והמטופל מתחיל את הטיפול הצמחי ללא המתנה למשלוח. בהמשך, חוזר המטופל ע"פ הנחוץ למפגשי ביקורת, ונבדקת התקדמות הטיפול. אם צריך, נעשים שינויים בהרכב הפורמולה. בדרך כלל, החל מהמפגש השני המטופל מקבל המלצות לתזונה טיפולית תומכת- כלומר מזון אשר מומלץ/לא מומלץ לצרוך כדי להשלים את הטיפול הצמחי, לגבות אותו ולהעצים אותו.