3 כללים להשגת ויטמין D ללא שימוש בתוספים

כל הקיץ הלכנו לים, נחשפנו לשמש, יצאנו מהבית, הסתובבנו עם גופיות, וחשבנו… לפחות לגבי הויטמין הזה לא נצטרך לדאוג כל החיים

ואז, בדיקת דם שגרתית באמצע אוגוסט… מה זה? Vitamin D insufficiency? איך זה יכול להיות? מה נעשה, ניקח תוסף? שוב פעם נקבל הוכחה לכך שאיך שאנחנו חיים הוא לעולם "לא מספיק טוב", ודורש השלמות בתוספים? אבל רגע… אולי אולי הפעם נסתדר בכוחות עצמינו? אפשרי?

התשובות שאביא מתבססות על כך שאין סיבה אמיתית שיהיה לנו חוסר מאף מינרל או ויטמין, אלא אם יש משהו לא תקין במערכות הגוף, או באורח החיים (לרבות תזונה). בהנחה שאין משהו לא תקין בשליש מאוכלוסיית ישראל (כן, שליש מאיתנו הישראלים מוגדרים כבעלי חוסר בוויטמין D), ובהנחה שאין מחסור במקורות לוויטמין D בארץ שטופת שמש כמו שלנו- הרי שיש כנראה איזושהי סטייה באורח החיים מזה שייעד לנו המתכנן הראשי כשעיצב את גופינו.

- "יופי! ממש חידשת! עכשיו תגיד לנו לחזור לצוד ולחיות ביער, נכון? תודה, אני כבר אקנה תוסף!"

לא, לא דובים ולא יער. זה הרבה יותר פשוט. אבל ניקח בכל זאת השראה מחיי האדם דאז, לצורך למידה.

1. מתינות והתמדה בחשיפה לשמש

נחשוב על האדם שעוצב באבולוציה/בבריאה לחיות בחוץ, תחת צל מזדמן ושמש חולפת. חשיפתו לשמש לא הייתה ממושכת וישירה כמונו בחוף הים, ומאידך גם לא נחסך ממנו יום אחד בו לא נחשף לשמש. מילת המפתח הייתה מתינות לאורך זמן. הוא לא היה צריך קרם הגנה, כי האינסטינקטים הטבעיים הובילו אותו לחיפוש צל כאשר החל להרגיש את השמש קופחת עליו יתר על המידה. הוא לא ידע שיש כזה דבר ויטמין D או מלנומה, ולא התעסק יותר מידי במראהו השזוף והמושך. האדם נולד מוכן לעולם בו התפתח (שזה אפריקה שטופת השמש). הוא בטח לא נועד להסתתר מהשמש תחת קרם שהוא המצאת המאה האחרונה!

ולכן- כדאי להביא לחשיפה מתונה לשמש. בקיץ למצוא 15-20 דקות ביום, בשעות הבוקר הלא-מוקדמות או אחה"צ הלא-מאוחר, מבלי למרוח קרם הגנה. בחורף- אפשר הרבה יותר, כמה שיותר, ובשעות הצהריים. כדאי לחשוף בעיקר חזה ועורף, אבל אפילו פנים וזרועות יעשו את העבודה.

2. תזונה נוגדת חמצון ותזונה המכילה ויטמין D

קרינת UV למעשה גורמת לחמצון חומרים ויצירת רדיקלים חופשיים אשר הם בעלי סיכון לפגיעה ב- DNA, דבר שמעלה את הסיכון להיווצרות מוטציה, אשר עשויה להסתיים ביצירת תאים סרטניים. נטרול והשבה למוטב של אותם רדיקלים חופשיים ותיקון ה- DNA מתרחשים כל הזמן בגוף ע"י אנזימים וחמורים נוגדי חמצון שמקורם בייצור פיזיולוגי או ישירות בתזונה. כך או כך, רמתם של אלה נקבעת בראש ובראשונה ברכיבי התזונה. תזונה המכילה רעלים רבים (חומרים משמרים, חומרי הדברה וחומרים מלאכותיים נוספים) גוזלת מצידה נתח מנוגדי החמצון הללו. ותזונה עשירה בנוגדי חמצון תעשה כמובן ההיפך.

קיימים מספר מזונות שהוכחו ביכולתם לפעול כנוגדי חמצון המגנים מפני נזקי הקרינה:

ניתן לציין את הבולטים בהם: כורכום, תה ירוק, עגבניות ואבטיח המכילים את נוגד החמצון רב העוצמה- ליקופן (האחראי הצבע האדום) ברוקולי וירקות נוספים ממשפחת המצליבים (רוקט, כרובית, כרוב וכו'), ואפילו שוקולד מריר איכותי. יש לצרוך לפחות חלק ממזונות אלה על בסיס קבוע- יומיומי, אם מקיימים את סעיף 1. את הכורכום יש לצרוך בשילוב עם פלפל שחור, ואת העגבניות- רצוי בשלות מאוד, בשילוב עם שמן זית לשיפור הספיגה. גם רסק עגבניות מספק את הליקופן בזמינות גבוהה.

שורש כורכום טרי- מכיל נוגדי חמצון רבי עוצמה, בהם הכורכומין המפורסם, שמפחיתים את נזקי הקרינה

שורש כורכום טרי- מכיל נוגדי חמצון רבי עוצמה, בהם הכורכומין המפורסם, שמפחיתים את נזקי הקרינה

 מכיוון אחר- לאנשים שאינם טבעוניים/צמחוניים מומלץ לצרוך פעמיים בשבוע דגים שמנים כמו הסלמון והפורל. דגים אלה גם מכילים כמות גבוהה של אומגה 3 שחשובה כמו נוגדי החמצון לתקינותם של התאים ולמניעת סרטן. וגם כמות משמעותית של הוויטמין. מזונות נוספים המכילים את הוויטמין הם פטריות, בעיקר פורטבלו, אבל גם שמפיניון עובד. רצוי לחתוך ואז לחשוף לשמש לפני השימוש לכ- 15-20 דקות או יותר. הויטמין הנוצר יהיה עמיד גם בבישול וגם ניתן לשמר בקירור נוסף ל- 24 שעות, לשימוש למחרת.

3. מחשבות מחודשות על מקלחת עם סבון

אז הויטמין הנכסף, נכסף בגלל סיבות טובות באמת. הוא נחשב אחד התוספים החשובים ביותר למניעת מחלות הסרטן השונות, וכחלק חשוב מהטיפול בהן. לאור מחקרים כה רבים, הן מחקרים בתרביות תאים והן במחקרים קליניים בהם הדגים יכולת יוצאת דופן של השמדת תאים סרטניים ושל עיכוב התפתחות המחלה- הוא זכה לכינויים מחמיאים כמו "אויב הסרטן" "קטלן הסרטן" ועוד. מעבר לכך לויטמין זה תפקיד חשוב גם במניעת התפתחות מחלת הסוכרת, בחיזוק מערכת החיסון (ויש הגורסים כי מחלות החורף תוקפות בחורף בגלל חוסרים גוברים של הוויטמין), באיזון משק הסידן בדם ובעצמות (רכיב חשוב בנשים החל משלבי גיל המעבר), בשמירה על קצב הלב (קשור בין היתר גם למשק הסידן) ועוד ועוד

אך ויטמין זה אינו ויטמין באמת. הגדרה של ויטמין הוא חומר שאינו מיוצר פיזיולוגית בגופנו. בעוד שאנו בני האדם, מייצרים, תודה לאל, כמות נאה של ויטמין זה, ואיננו בהכרח זקוקים למקורות תזונתיים על מנת לרכוש את ה"ויטמין". מולקולות כולסטרול שמגיעות אל פני השכבות החיצוניות של העור (שכבת האפידרמיס) מותמרות בעזרת קרני השמש לויטמין D, ואז לאחר מספר שעות (יש שיאמרו 10, ויש יאמרו 48 שעות) נספג הויטמין לשכבות העמוקות של העור, מגיע למחזור הדם בדרכו למטבוליזם נוסף בכבד ובכליות ומשם לתאי הגוף השונים.

כל זה קורה בלי שנתאמץ יתר על המידה. הרי כבר נחשפנו לשמש אם אימצנו את סעיף 1. אבל כאן מתחיל מכשול נוסף. הוויטמין  כמו חומר המוצא שלו- כולסטרול, הוא חומר שומני-סטירואידלי. וכמו הסבון שמוריד את שכבת השמן מהמחבת, כך עושה גם סבון הרחצה לוויטמין D שייצרנו בגאונות שיא עם חשיפתנו לשמש… אז מה עושים? לא מתקלחים?

רגע, רגע, רגע! לא להילחץ, טוב? מתקלחים, מתקלחים. אבל הנה אולי פיתרון מעניין… בואו נקרא בראש פתוח, אולי אפילו נחשוב עליו קצת? אולי אפילו אפילו, ננסה אותו לכמה ימים/שבועות/נצח?

הרעיון הוא להתקלח אחרת בימים בהם הייתה חשיפה משמעותית לשמש. פשוט לסבן רק באיזורים שדורשים הגיינה תכופה יותר כמו בית שחי, מפשעות, אגן, כפות רגליים וכו'… ולהשאיר את הגב, העורף, הפנים והחזה שטופים במים בלבד. ביום זה רצוי גם להימנע מחפיפת השיער שהרי כיוון ירידת השמפו הוא כמובן מטה אל הגב. וכך, אפשר לייצר איזו רוטינה של מקלחת עם סיבון מלא וחפיפה פעמיים בשבוע.

סבון טבעי לדוגמה- תוצרת דר' ברונר. קצת יותר יקר, לא פחות נקי, והרבה פחות אגרסיבי לעור

סבון טבעי לדוגמה- תוצרת דר' ברונר. קצת יותר יקר, לא פחות נקי, והרבה פחות אגרסיבי לעור

תאמינו לי, לא תשתנה רמת ההגיינה שלכם! קשה לדמיין? לוחץ על כפתורים? מפעיל התנגדויות? מעורר קשיים? מנוגד לאמונה? בלתי-ישים?

בסדר גמור, לגיטמי לגמרי. קנו תוסף

באהבה!