בלוג

אומגה 3 ממקור צמחי- מרווה מרושתת

אומגה 3 וכל המחלות בעולם המודרני

אם תרצו לצרוך אומגה 3, יגידו לכם "תאכלו דגים, זרעי פשתן או צ'יה" (או ריג'לה כל היום אם יש לכם קיבה של מעלה גירה)… במילים אחרות יגידו: "אם באמת תרצו השלמת אומגה 3 בתזונה- קחו תוסף!"

איך קרה שכולנו צריכים תוסף? מה, אלוהים ברא את האדם, ומצלעו יצר את סולגאר? ולמה בכלל צריכת אומגה 3 היא כל כך משמעותית לכולנו, כפי שגם מרמזת הכותרת?

אומגה 3- נעים מאוד

אז ראשית נאמר: אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית. כלומר הגוף חייב לצרוך אותה ואינו יכול ליצרה בעצמו. והשאלה אינה "כמה אומגה 3 יש בגוף", אלא- "מהו היחס בינה לבין אומגה 6". אומגה 6 היא קבוצת חומצות שומן חיוניות גם כן- אך אותן כולנו צורכים בשפע. בעבר אומגה 3 הייתה יכולה בקלות להימצא בעוף, ביצים וגם בשר, מכיוון שהפרות רעו באחו, והתרנגולות ניקרו להנאתן בשדות. אז… בימים ההם, לפני שהומצא "מזון התערובת". גם האדם בעצמו אכל הרבה יותר ירוקים ופחות זרעים וגרעינים (דגנים וקטניות). אבל היום נשאר לנו אומגה 3 בדגים, בעיקר אלה שבמים קרים כמו סלומון ופורל, אבל גם באחרים. ולטבעוניים- האפשרויות אכן מצומצמות יחסית- ומסתכמות באצות, זרעי פשתן וצ'יה.

עכשיו אני מצהיר בזאת שאני לא הולך להתעסק בשאלת המחלוקת הנצחית: האם הגוף יכול לספוג אומגה 3 מהצומח, או לא… הטענה היא שפחות, הוויכוח נסוב בד"כ על "כמה פחות" ו"כמה שווה" המקור הצמחי לעומת החי. בואו נעזוב את ההתפלפלות הזו להפעם.

יותר חשוב לי לתאר למה ועד כמה היא משמעותית למחלות המאה ה- 21. אם נסכם את זה ב-3 כיוונים עיקריים: מערכת העצבים ומצבים נפשיים, הפחתת דלקתיות, מניעת מחלות מטאבוליות (סכרת, יתר כולסטרול, יתר ל"ד, טרשת עורקים,  השמנה, שבץ, "התקף לב").

דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ועוד…

מבחינת מערכת העצבים, לאומגה 3 תפקיד מרכזי ביצירת מיאלין- אותה מעטפת שומנית מבודדת סביב "חוטי ההולכה העצבית" (אקסונים אם תרצו מונח מקצועי). בלעדי המיאלין ההולכה נתקעת, יש ממש קצרים ופחת עצום. ואכן, בטיפול בדיכאון, הפרעות קשב וריכוז, עוררות עצבית (חרדה חוסר שינה, מחשבות טורדניות) יש לתוסף טוב של אומגה 3 יכולת בדוקה ומוכחת לשיפור המצב. כחלק מטיפול כמובן… שלא נשכח שהנפש מורכבת יותר ממולקולות.

הפחתת דלקת

מבחינת הפחתת דלקתיות, חומצות השומן מסוג אומגה 3 הן חומר המוצא לחומרים נוגדי דלקת, בעוד שרוב חומצות השומן מסוג אומגה 6 הן חומר מוצא לחומרים מתווכי דלקת. ולהזכיר- אין מקור אחר לחומצות שומן אלה מלבד המזון, כך שלפעמים בלי איזון נכון בין אומגה 3 לאומגה 6 אנחנו פשוט לא מותירים לגוף שלנו בחירה. זאת אומרת שדלקת כרונית (בה כלולות גם אלרגיה, תגובה אוטו-אימונית, טרשת עורקים ואפילו סרטן לפי הדעה המדעית הרווחת כיום) מתווכת לא רק על פי גנים, מצב נפשי, אמונות ותזונה "בריאה" או "לא בריאה", אלא באופן מיידי קשורה לאיזה חומרים הזינו את גופינו- חומרים מתווכי דלקת או חומרים מפחיתי דלקת.

סוכר, כולסטרול, השמנה וכל השאר

מבחינת מחלות מטאבוליות (סוכרת, יתר כולסטרול ויתר לחץ דם), מחסור באומגה 3 מקושר ישירות לתנגודת לאינסולין, או בשמה המוכר יותר סוכרת סוג 2. זאת מכיוון שמעצם היותה חלק מהממברנה (קרום התא)- חשיבותה לתקינות התאים היא גבוהה לעין שיעור. תנגודת לאינסולין נגרמת עקב ירידה בתגובתיות לאינסולין בתאי הגוף (בניגוד לסוכרת מסוג 1 שנגרמת עקב ייצור כושל של אינסולין בתאי הבטא בלבלב), ולכן תאים בעלי קרום תא פגום נמצאים בסיכון מוגבר לנושא. מעבר לכך, התהליך הטרשתי עצמו הינו תהליך דלקתי, שככזה (כפי שכבר הבנו בטח) מתווך בין היתר על ידי עודף אומגה 6 (ועוד גורמים רבים).

ועוד אנקדוטה מעניינת- אומגה 3 כל כך חשובה להתפתחות העובר, כך שאם ישנו חוסר- העובר יגייס אומגה 3 מרקמות אימו, כולל רקמות המוח. וכיום יש רבים בקרב החוקרים הגורסים כי מחסור זה באם מקושר לסוכרת היריון ואף לדיכאון אחרי לידה!

פרקטית מה עושים?

מי שאוכל מן החי- צריכת 2 מנות דג בשבוע זו התחלה טובה. בעיקר אם הן במקום בשר ועוף. מי שלא אוכל מן החי- יכול לטחון זרעי פשתן וצ'יה ומיד להקפיא. ואז לפזר בארוחות לפחות כף אבקה טחונה קפואה על מזונות פושרים או חמימים (לא מהבילים). בשני המקרים- אם יש מחלה דלקתית כרונית, מחלה אלרגית, אוטו-אימונית או הפרעות מתחום מערכת העצבים והנפש- רצוי לקחת תוסף בכל מקרה. התוסף אותו אני מחזיק ונותן למטופליי הוא אומגה 3 נוזלית של גרמזה, שמכיוון שהוא קודם כל איכותי מאוד, ושנית בעל טעם לימוני כך שאפשר להוסיפו פשוט למזון ולא לבלוע כדורים (מתאים לילדים). לטבעוניים אני נותן אומגה 3 ממרווה מרושתת של Visage. בכל מקרה, חשוב לזכור כי דרוש גם טיפול הולם ומושכל (צמחים הוא המועדף עלי כמובן), אבל אומגה 3 זו התחלה טובה, ולו כדי לאפשר לגוף הזדמנות הוגנת לבחור בנתיב חדש של ריפוי.